תקצירים גגות ירוקים בישראל: מחזון למציאות יום ג' 20.3.12 כ"ו בניסן תשע"ב תכנית הכנס כאן |
פרמטרים עיצוביים של קירות ירוקים והשפעתם על חסכון באנרגיה
המשטחים האנכיים הרבים שיש בעיר מהווים פוטנציאל גדול לטבע ונוי בעיר, כפיצוי להאצת הבנייה והעיור ולאובדן השטחים הפתוחים. קירות ירוקים תורמים לקיימות עירונית על ידי חיסכון באנרגיה לבניין, טבע עירוני, שיפור האקלים הסביבתי והאוויר, שיפור איכות מי הנגר ומיתון הזרימה ועל ידי יצירת אפשרות לחקלאות אורבנית ולקיימות חברתית (במתן גישה לטבע לכולם). יחד עם זאת, הקמת הקיר הירוק נדרשת לעלויות תחזוקה הכוללות מים להשקייה, הקמת המערכת ותיחזוקה, עלויות שינוע ושימוש בחומרים יקרים סביבתית וכן קיים חשש ממזיקים ומנזק לבניין. |
התאמת צמחים בגגות ירוקים – מחקר השוואתי
אורנה שוייצר, אוניברסיטת תל אביב
במסגרת עבודת מאסטר בבית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר באוניברסיטת תל אביב, נבחנו השפעת הגגות הירוקים על טמפרטורת הבית וסוגי הצמחים המתאימים ביותר לגגות ירוקים. לשם כך נבחרו ארבעה צמחים שמותאמים לתנאי האקלים של ישראל: עשב הקיקויו (מין של דשא נפוץ, Pennisetum clandestinum), אפטניה לבובה (Aptenia cordifolia), ססוביום (Sesuvium verucosum) ומלוחית הרגלה (Halimione portulacoides). כל צמח נשתל בתערובת שתילה רדודה על הגג בתא ניסוי בגודל מ"ר אחד, תוך חיקוי התנאים השוררים על הגג ובחלל הפנימי של מבנה מגורים רגיל. במהלך תקופת המחקר, נמדדו שינויי הטמפרטורות שהצמחים אמורים ליצור בחורף ובקיץ, וכן תצרוכת המים שלהם, תהליכי התפתחותם ועמידותם למלח.
אדר' תמר אהרוני, עיצוב תעשייתי, הטכניון
מחקר זה מציג כיצד ומדוע ניתן לעודד הקמת גגות ירוקים בתמ"א 38, על ידי מתן הטבות חוקיות כמו מענקים, הלוואות, עדיפות בקבלת אישורי בנייה, הגדלה אחוזי הבנייה, תוספת בינוי וכד'. היתרון העיקרי בתמ"א 38, שהיא מחזקת את יסודות המבנה ויכולת נשיאת עומסים, כוללת הקמת גג חדש הנבנה בהתאם לתקנים חדשים וכן התקנת מעלית וחדר מדרגות נוח – שיאפשרו לכל דיירי המבנה ליהנות מגג ירוק משותף. במקביל, בניית גג ירוק עשוייה לתת מענה לבעיות שמתעוררות בעקבות התמ"א, כגון הגדלת הריווחיות לפרויקט (כפתרון להיענות הנמוכה) והתקנת גינה ציבורית על הגג כפיצוי לייבוש גינת הקרקע המשותפת.
מקרה הבוחן במחקר הנוכחי הוא תמ"א 38 בעיר ראשון לציון, שמאפשרת כיום תוספת כפולה מהתמ"א. ניתנה הצעה, שכל תוספת שניה תינתן בתמורה להקמת גג ירוק. נבחנו שלוש אפשרויות לתכנון הגג – גינון אקסטנסיבי על כל הגג, גינון אינטנסיבי על כל הגג וגינון משולב. בהשוואה בין שלוש חלופות התכנון נמצא, כי הגג האינטנסיבי הוא המשתלם והרווחי ביותר הן ליזם והן לדייר (במידה ועושים שימוש במים שוליים), משום תרומתו הרבה לחסכון באנרגיה/חשמל. ואולם, בהתאם לעלויות החשמל והמים היום, במידה וייעשה שימוש בהשקיה רגילה, הגינון האקסטנסיבי רווחי יותר לדייר. |
גגות ירוקים בחברת חשמל
שביט טולדו, אדריכלית נוף באגף תכנון הנדסי, חברת חשמל
יירוק פתח תקווה – הפחתת גזי החממה בעיר
אליאנא סובול, מנהלת מחלקת תכנון סביבתי, עיריית פתח תקווה
פתח תקווה חתמה על האמנה של פורום ה-15 להפחתת גזי החממה. על מנת להשיג את היעד – הפחתת גזי החממה ב20% עד שנת 2020 – נדרשת העיר לעסוק באינטנסיביות במספר נושאים, בהם פיתוח השטחים הפתוחים ויירוק העיר. בנוסף לפיתוח שצ"פים איכותיים, העיר מקדמת פיתוח שבילי אופניים בשטחים הטבעיים שמצפון לעיר ופיתוח נגישות אליהם מהשכונות, תיכנון אינטנסיבי של מרחב ירקון ליצירת פארק עירוני גדול, סקר טבע עירוני, סקר עצים וועדת שימור עצים וגינות על הגג כחלק מפיתוח החזית החמישית והבניה הירוקה.
בדצמבר 2011 הוקם גג ירוק בבית ספר על שם אהוד מנור בעיר, ביוזמת המחלקה. הרעיון להקים גג ירוק העלה סוגיות כמו מבנים ובטיחות, בעלי עניין ושימוש בתקציבי ציבור, אך הצליח בסופו של דבר לרתום בעלי תפקידים שונים לנושא. כתוצאה מהקמת הפיילוט של הגג הירוק, הבניה הירוקה מצוייה בשיח הבנייה העירוני. הגג הירוק גם הדגים את הפוטנציאל הטמון בין חינוך ובנייה ירוקה. אחד המרכיבים המשמעותיים ובעלי התרומה הרבה ביותר, שכדאי לקחת בחשבון בשמירה על שטחים פתוחים ובנייה ירוקה במרחב, הוא שיתוף הציבור.
עזורי אקוטאואר: גג ירוק לקהילת עסקים ירוקה
רונן עזורי, האחים עזורי
במבנה מתוכנן גג ירוק בקומה ה-21 וגג ירוק נוסף בוצע בקומה החמישית, בתכנון אדריכל הנוף ליאור לוינגר (סטודיו אורבנוף). תכנון הגג הירוק נעשה מראש, כך שלא היה צורך בהפחתת עומסים. בתכנון נלקח בחשבון ניתוח מצבי אור וצל בקיץ ונעשה שימוש במערכת מים מושבים. המערכת של הגג הירוק חסכונית במים הן בגלל השימוש בפרלייט, שאוחז הרבה מים, והן בגלל תשתית הניקוז של 'תבנית הביצים' שאוגרת מים. בימים אלה נפתחת בגג האקולוגי מסעדה, שתהווה אלטרנטיבה נעימה למסעדות ברחוב. |
מסע אל ראשית הטבע העירוני בירושלים: ממצאי סקר תשתיות הטבע בעיר העתיקה
עמיר בלבן, התחנה לחקר צפורי ירושלים, החברה להגנת הטבע
פרויקט שימור חומות ירושלים: דילמות בשימור
אדר' אבי משיח, מינהל שימור, רשות העתיקות
מאז 2007 מפעילה רשות העתיקות פרוייקט לשימור ושיקום חומות העיר, שמטרתו לעצור תהליכי בלייה ולהסיר סכנות, ובמקביל לשקם מרכיבים בחומה ובשעריה ולשמר את המגוון התרבותי שלהן. ההרצאה הציגה את שיקום ושימור חומות ירושלים לצד שימור המגוון הביולוגי והצמחייה. בדוגמאות שונות הציג אבי, כיצד התמודדו המשחזרים עם צמחיה עקשנית, לצד שימור מינים וזנים, או חורי קינון שנוקו. בתוך תהליך השימור, קיים מתח בין שתי גישות – הדגשת הערך האמנותי והאסטטי המקורי והנטייה להתערבות מינימלית.
גגות ירוקים: כשלים, מראה ותפקוד